                בס"ד הקדמת המחבר בשפה רפה מדבר הני מילי ממולייתא. מלין ע"ג מלין לישנא דבישות"א אל פחת בית"א.                       קא מי מילתא  כי אין בית' אשר אין שם ממהדורי מילי.  הני אחריני אסופא דמילתא העלמ"א יוצאת למיגדר מילתא דאמירן                 בעלמא עלמו"ת טופפו"ת מקרבן מילי.  הני נמי שורות החיצוניות הדרא דקנת"א למאי דביני פני ריש גרגותא                    ויצחק בא מול פני הני מילי הני דבתרא הוא בהדי שותא. לעומת המסגרת אסיפא דביתא הוא                הדבר אשר אמרתי הא והא במילי. הני דאמרן ערב רב עלה אתם דחיקא מילתא בעלמא דין על פני יצחק                                                   זיבולא בתרייתא הלא הוא פטומי מילי.  מילתא כנגד כל ישראל הנה העלמ"א. הלא היא ברכת את הבריאה תבל בנעימה. ימין ה' רוממה. בשביל ישראל שנקראו ראשית חכמה. בניו"ת ברמה. סמוכין בעלמא. קאי עליה אסדרא דקדושה קדש ישראל פני העדה כולם קדושים גזע ישישים בני שלשים אברהם יצחק ויעקב דמשתבח קובה"ו בשבחייהו. מילתא דתליא באשלי רברבי. זאת התורה כרוה נדיבי מלאכי אלהי"ם                             ברן יחד כוכבי. טענין ללוק"ח קו"ל המצ"ר לישראל דינא הוא דמעכבי זכו בעלמא  יצאו גדודים שרפים עומדים פני משה לולי ה' אלדי"ו עמו דורש טוב לעמו היושבי בשמים יצחק כי הוא אמר בני הם היינו רביתייהו . מילתא דבדידיה. רב חסד"א נקיט בידיה. וידבר ה' אל משה משתעי                                                                  בהדיה אחוז בכסא כבודי מה' מסעד"י. ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך מורי בעלמא ותצא דינ"א בהדי                           כבשי דרחמנא פני אלדי"ם מלך עוזר ומושיע מגן וצינה ותנתן דת לבני אברהם זרע יצחק להם לבדם נתנה ופרס סודרא עלייהו.  מילתא דעדיפא טובא. אורייתין כשרה צדק ילין בה. שבצדק"י עריב"ה במדב"ר בערב"ה שהכל דשין  בה לאכול מפריה ולשבוע מטובה שובעא בעלמא והמשכילים יזהירו כזוהר נהירין פני. הרוצה ליהנות יהנה הנה משמני והיה כי יקרא גיל יגיל יצחק ירנן שמחה  לאיש במענהו וה' ענהו ענהו.  מילתא דאתיא מכללא זאת תורה לעולה חן חן לה והנה מנורת זהב                                                                 כולה חוזרת על אכסניא שלהי ברחובות תתן קולה מקול הקורא באסיפה בעלמא ויהי בשל"ם אגר נטר לפום צערא על. פני טר"ח טירחא יתירה למרבה המשרה כס פלפלא דקובה"ו חדי ויהי יצחק לדבריהם דרבנן דפקיע שמייהו.  מילתא דאמור רבנן ה"ן מוסיפין על הדברו"ת תוספת דרבנן כעין                                                       דאורייתא תקון לכל הדברות. לפקוח  עינים עורות. והיו למאורות להבין הבין ולהורות סברא בעלמא סברי מרנן בהוויות דאביי. ורבא ומלאו פני תבל תנובה לפום חורפא פלפלא רטיבא שונ"ה שהוא גול"ה ביצחק יקרא וכל העם ישמחו איש אל רעהו.   מילתא מסיעת"א לאוקומי גירסא סייעתא דשמיא. וזה פריה למיהוי                        כספרייא. משאו. ומתנו באמונה שקלא וטריא. וקם לו תלמודו בידו אסמכתא  בעלמא סמכא דעתיה אדאזיל ואתי את פני הקדש בעלמא דאתי ומייתבא דעתיה בינן של קדושים את  אברהם ואת יצחק ואת יעקב דקובה"ו תבע ביקרייהו.  מילתא בטעמא טעם כעיקר דאורייתא ותנן בבחירתא גמרא גמור                                                         זמורת"א שמעתתא בעיא צילותא ר"ב צל"י עד אשר דק ומעיין בה עיון בעלמא ויקם על צל"ח פנים במשפט פני סמיכי  ויצץ ציץ ציצים ופרחים כולם נכוחים עלו בו שמחים יג"ל יצחק אבי חדודי כי יצא כלי למעשהו מילתא חדתא אל שמועה כי באה. ובא אליה ושנא"ה. ויח"ד יתר"ו חדשה באר"ש ועשה פרי תבואה.. זה יכתוב ידו אמירה נעימה כתיבה זכר בעלמא דתלינהו לקשיטי מתלא תלי פני שיטי. הכותב מלילות לקוטי בתר ליקוטי נהר"א " ופשטיה זר"ח יצחק משחקת בתבל  ארש"ו צדק יקראהו  מילתא דכתיבא בס' הזכרונות בעט"ים מזומנות מעלה עליו הכתוב                      כאלו הקריב כל הקרבנות טוב שם  מבנים ומבנות כהלכת גוברין דרך גבר בעלמא כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה על פני. כל אחיו כי יתנו במלחמתה של תורה זכור לטוב כי קרבן ה' במועדו ועקידת יצחק מעשה הכתב יחשב לאיש ההוא מילתא דעבידא מעשה רב למען דפו"ס דפיס"ה מחיים חקק וחצ"ב על האבני"ם מעלנא אית ליה מן הרמתים ממעל לחשב רחמנא אחשביה חשיבא בעלמא והיה עליהו                                          ככותב ס"ת פני  